עינת צ׳יטיאת

רוב חיי עברו ביפן. הופעת תופי טאיקו של סן אמאנו סחפה אותי לעולם המיוחד הזה, ומיד התחלתי ללמוד אצל הסנסיי מוקו איגרשי — סגנון נגינה יפני קלאסי מסורתי עם היבט תזמורתי מערבי — עד שצירפה אותי ללהקה המופיעה שלה.

כשחזרתי לארץ פגשתי את ניתאי ונחשפתי לעולם טאיקו שונה, שמשלב את הגישה היפנית העוצמתית עם הגישה הטאיוואנית המדיטטיבית — איזון נכון כל כך בין העוצמה לשלווה, בין הנגינה לשקט, בין התנועה להשהיה.

אני מאמינה שתהליך הלימוד ממשיך לאין־עד. את מה שאני לומדת יש לי את הזכות להעביר הלאה — על הבמה או בשיעור — ובאותו רגע אני ממשיכה ללמוד בעצמי. התהליך הדו־צדדי הזה מחבר, ויוצר סביבו אווירה מיוחדת וערכית לכל מי שלוקח בה חלק.