כל אדם מרגיש צורך לבטא את עצמו, להתפתח, ולהיות בסביבת אנשים "שרואים" אותו.

אנחנו מאמינים שאפשר לתת את המענה לצרכים חשובים אלו ועוד - בקורסים איתנו.

כדי לנוע בחיים בהרמוניה , צריך לתרגל הרמוניה בשלושהמישורים עיקריים והקשר בינהם: 

פיזי

מנטלי/ מחשבתי

ריגשי

 

בקורסים נלמד את הגוף שלנו,

ניתן לו תשומת לב, נזיז אותו נכיר אותו-  נזהה את המקומות בהם הוא מבטא נוקשות או "מחזיק" , נגדיל את הטווחים,  נחזק אותו ונאזן אותו.  נלמד להיות מודעים לתחושות רגישות יותר, ונלמד לשלוט בו כדי שיוכל לבטא יותר טוב את הפנימיות שלנו.

דרכו נוכל להשפיע על רבדים בפן המנטאלי והריגשי.

​

 נלמד את החשיבה שלנו - נלמד להצליח לייצר מרווח ולשים לב למחשבות שיש לנו בראש, הקול הזה שמדבר כל הזמן ואנחנו בטוחים שהוא אנחנו -נתרגל באופן מעשי יציאה מהאוטומת  והיכולת להרפות ממנו כשרוצים.

נשים לב לפחד והביקורתיות שמלווים אותנו, ונתרגל את היכולת להישאר באיזון מול זה מבלי לפגוע במוטיבציה להשתפר ולשאוף לטוב ביותר. 

והתוצאה -  הגברה של אושר, ביטחון ויכולת לתת לאחרים.

 

איך זה קורה?  

המורה מנחה את התלמידים, דרך אימונים של תיפוף קבוצתי, תנועה, מדיטציה, ובעזרת הערכים:

קבלה עצמית

הכלה קבוצתית

נחישות

אופטימיות

התמדה

נוכחות ברגע 

ירידה לפרטים

דיוק

שאיפה למצויינות

​

​

אני שם לב שיש פה סוג של סתירה ?

למשל- 

 קבלה עצמית  ושאיפה למצוינות

​

איך זה עובד ביחד?

​

 למשל כשאני בא לראשונה ללמוד טאיקו, אני יודע שאני עוד לא יודע, לכן ברור שאני לא שופט את עצמי על זה,

אלא אני מגיע מתוך ההתרגשות ללמוד, לחוות ליישם ולעשות את הכי טוב שלי. 

גם לאחר חודשים או שנים שאני מתאמן, אני ממשיך בגישה הזו ומאפשר לעצמי את הדרך להתפתח תוך שמחה, קבלה עצמית ושאיפה לטוב ביותר שלי.

​

 לפעמים אנחנו לא מקבלים את הבחירות שעשינו עד הרגע הזה וכועסים  או "מענישים" את עצמינו.

למשל - למה לא התאמנתי

המחשבה הזו היא באופן גדול יכולה להיטיב איתי במידה והיא תניע אותי לפעולה של אימון בהזדמנות הבאה שתהיה לי,

גם אם זה אימון קצר מאוד ומינימאלי, זה עדיין אימון שיוביל אותי קדימה האופן חיובי.

כשהמחשבה - למה לא התאמנתי מגיעה בתחילת שיעור, ויוצרת הלקאה עצמית ומורידה את המוטיבציה לאימון עצמו, ולא מאפשרת לי להיות נוכח ואשכרה להשתפר כבר עכשיו, היא בעצם מיותרת, וכדאי לי לקבל את ההחלטות שעשיתי מתוך הידיעה שהכוונה שלי תמיד היא טובה ולקבל את עצמי.  כך להעביראת הפוקוס לאימון עצמו, לסאונד של התופים לאנרגיה של הקבוצה, לתנועה הנכונה  לחדווה של הקצב  וכו-    אני נטען באנרגיה ומוטיבציה לשנות את מה שאנו רוצים לשנות, ובהמשך לקחת החלטות שמיטיבות איתי יותר.

​

​

איך תופי הטאיקו מתקשרים לכל זה?

היכולות אותם נרכוש ונתרגל בקורס על מנת לנגן בתופי טאיקו משתקפות בכל ההיבטים שציינו קודם וגם בהבטי החיים ה"רגילים". על קצה המזלג: 

התמדה הכרחית לכל תהליך, ובפרט כדי לייצר ולשמר שינוי חיובי.

הקבוצה ומבנה הקורס תורמים להתמדה. 

תנועה ומודעות לגוף מאפשרים בריאות והרמוניה. 

הקצב מלמד כיצד להתחבר לגל ברגע הזה ולרכב עליו.

יציאה מהקצב היא יציאה מאיזון או מקום לביטוי שינוי. 

תרגול חוזר של התיפוף, ממקד אותנו בפעולה עצמה, שיפורה וירידה לפרטים, וזאת במקום להתמקד במחשבות וביקורת עצמית.

ולבסוף, העוצמה והאחידות המתבטאות בנגינה הן חוויה מעצימה ומלמדת, והאתגרים שהסגנון הייחודי הזה מציב למתרגל ,הם כר פורה להתפתחות.

 

ומהי משמעות הקבוצה?

הקבוצה היא סביבה בעלת מכנה משותף, הנותנת אנרגיה ומסגרת בטוחה לאימון האינדיבידואלי. בעזרת חברי הקבוצה, אנו מתרגלים את היחס שלנו ל"חברה" ואת היחס לעצמנו כחלק ממנה ומקבלים המון מראות אחד מהשני ואחד לשני.
בקבוצה, נלמד למתן את ההשוואתיות ונעודד הדדיות ופרגון. בזמן הנגינה, כשמישהו טועה או מתבלבל תמיד קיימת הקבוצה לגיבוי, וכשכולנו "באותה הסירה", התהליך הוא נעים, תומך ומעצים. התיפוף הקבוצתי יוצר מחויבות להתמדה. ובנוסף, התוצר הסופי - נגינת יצירה שלמה, נותן תחושת משמעות ואחווה.

מה אם אני חושש שאני לא מוכשר מספיק או חסר חוש קצב, למרות שאני רוצה להצטרף?

למידה היא תהליך, לכן הקורס בנוי בצורה הדרגתית ומותאם גם לאלו שהם חסרי רקע וניסיון. כל שיעור הוא צעד קטן בהתפתחות שלכם ונשמח ללוות ולתמוך בכם בדרך.