ניקיטה בן-עמי
מורה
על הבמה
אמנית, פסלת ותכשיטנית שעבודותיה הוצגו במוזיאונים ובאוספים פרטיים ברחבי העולם — בהם פסל בנושא השואה שהוענק למוזיאון הוותיקן.
הגיעה לאקדמיה מתוך הערצה לתרבות יפן, התאהבה בתיפוף והצטרפה להרכב המקצועי. משלבת סמליות ועיצוב יפני בתכשיטים ובפסלים שלה.
באקדמיה
אהבתי טאיקו הרבה לפני שיצא לי לנגן. כשגיליתי שיש בישראל אקדמיה לטאיקו — לא היססתי והצטרפתי. בפעם הראשונה שראיתי את המייסדים מבצעים את קאזאן, ידעתי שיום אחד אני רוצה לעמוד איתם על הבמה הזאת.
מה שהתחיל כהערצה הפך לחלום, ועם הרבה אימון — למציאות: היום אני גאה לבצע את קאזאן עם ההרכב המקצועי, וזוכה גם ללמד.
אחת השמחות הגדולות בהוראה היא לחלוק את הטאיקו עם אנשים ולראות אותם מפתיעים את עצמם — כי אני מכירה את התחושה הזאת. טאיקו הוא מאתגר, אבל זה מקום שבו מאמץ חשוב יותר משלמות: להגיע, לתת את המקסימום, להמשיך — ויום אחד לגלות שאתם מסוגלים למשהו שלא האמנתם שתוכלו.